כירורגיית שד

פגישת יעוץ ובדיקה

בשלב הראשון חשוב לקבוע פגישת יעוץ עם רופאה כירורגית לביצוע בדיקה ידנית והערכת סיכון להמצאות סרטן השד. לאחר בדיקה פיזיקאלית ובירור קליני הרופאה תיתן המלצות להמשך טיפול ומעקב.

להלן מספר פרטים שחשוב שתדעי לגבי מחלות השד וסרטן השד:

סרטן השד הוא הסרטן השכיח ביותר בקרב נשים בישראל ומהווה מעל ל 30% ממקרי הסרטן בקרב נשים וכ 18% ממקרי התמותה מסרטן בכלל. בכל שנה מאובחנות כ 5000 נשים בישראל עם סרטן שד, כ 2/3 בשלב מוקדם. 20-25% מהמאובחנות החדשות בכל שנה הן מתחת לגיל 50.

פגישת יעוץ לרופאה כירורגית לביצוע בדיקה ידנית והערכת סיכון להמצאות סרטן השד
בדיקת סקר שד צורך זיהוי מוקדם של סרטן השד

חשיבות הגילוי המוקדם ובדיקות הסקר

ככל שמגלים את סרטן השד מוקדם יותר כך גוברים סיכויי ההחלמה וקטן הסיכוי לתמותה. הגילוי המוקדם מתאפשר הודות לבדיקות סקר. שלוש בדיקות ההדמיה שנמצאות בשימוש להערכת השדיים הן ממוגרפיה, אולטרא-סאונד ו MRI.

  • ממוגרפיה– בדיקת הסקר היחידה לגביה הוכח במספר מחקרים רנדומליים גדולים כי מפחיתה את התמותה מסרטן השד הודות לאבחון מוקדם.
  • אולטראסאונד– משפר זיהוי גידולים בשלב מוקדם בעיקר בנשים עם מבנה שד סמיך.
  • MRI– משמשת כבדיקת סקר בנשים שנמצאות בסיכון מוגבר לסרטן השד.

קבעו תור לפגישת יעוץ שד לד"ר לורן להב

הערכת הסיכון ע"י כירורגית שד

מסלול בדיקות הסקר אינו אוניברסאלי אלא משתנה מאישה לאישה והוא נגזר מהמאפיינים של כל מטופלת. ישנם עשרות מאפיינים שיש לקחת בחשבון כאשר מחליטים על סוג הבדיקות ותדירות המעקב שיש לבצע. כאן נכנסת לתמונה כירורגית השד ולה תפקיד חשוב מאד. מומלץ לשקול התחלת מעקב שד מסודר כבר סביב גיל 30, הכולל בדיקה גופנית אחת לשנה על ידי רופא מיומן והערכת גורמי סיכון אישיים. המפגש מאפשר לזהות ממצאים הדורשים בירור, לאתר גורמי סיכון שהמטופלת לא בהכרח מודעת אליהם ולהתאים עבורה את בדיקות ההדמיה ותוכנית המעקב. כמובן, במקרה של גוש חדש או שינוי חריג בשד, יש לפנות לבדיקה בכל גיל, ללא המתנה למעקב השגרתי.

במפגש הראשון עם כירורגית השד, תעברי תשאול שנועד להעריך את הסיכון שלך לחלות בסרטן השד. בין היתר היא תשאל אותך לגבי המוצא שלך, האם ישנה היסטוריה משפחתית של סרטן שד או שחלות, האם את נוטלת טיפול הורמונאלי, פרטים לגבי הריונות ולידות, ביופסיות בעבר בשדיים וכו.. לפי כל הפרטים הללו הרופאה קובעת למעשה האם הסיכון שלך לחלות בסרטן שד הוא זהה לסיכון של כלל הנשים באוכלוסיה או שמא את נמצאת בסיכון מוגבר. במקרים של סיכון מוגבר ישנם אלגוריתמים מקובלים שנועדו לכמת את הסיכון באחוזים. במידת הצורך הרופאה תזין את פרטייך לאותם אלגוריתמים ותקבל את הסיכון האינדיוודואלי שלך לחלות. בהתאם להערכת הסיכון האישית, הרופאה תתאים עבורך את בדיקות הסקר הנחוצות ואת התדירות המתאימה לביצוען. בנוסף הרופאה תוכל לייעץ לגבי צמצום גורמי סיכון שניתן לשנות כמו משקל, עישון, פעילות גופנית, ילודה, תרופות וכו… כל זאת על מנת לשמור על בריאות השד ועל בריאותך.

לאחר התשאול בעל פה הרופאה תבדוק את שני השדיים וכן את בתי השחי גם בישיבה וגם בשכיבה על מנת לאתר גושים או אי סדירויות הדורשות בירור נוסף. 

אישה בודקת גוש בשד באמצעות הידיים שלה.

הערכת גוש חדש בשד

בכל מקרה שבו את מתרשמת משינוי בשד עלייך להבדק ע"י כירורגית שד. המקרה הקלאסי הוא אישה שמיששה גוש בשד אך ישנם סימנים נוספים המצריכים בדיקת כירורגית שד כמו שינוי מרקם העור על גבי השד, הופעת אודם, קשקשת או גרד באיזור הפטמה, הפרשה מהפטמה, שינוי בצורת השד או הגדלת בלוטות בבית השחי.

חשוב לציין שרוב השינויים הללו אינם מעידים על גידול סרטני אך חשוב להבדק על מנת לשלול מצב זה. בנוסף יש לזכור ש 80% מהגושים הנמושים בשדיים אינם ממאירים ולכן גם אם מיששת גוש- נשמי עמוק וגשי להבדק. 

לאחר התשאול בעל פה הרופאה תבדוק את שני השדיים וכן את בתי השחי בישיבה ובשכיבה ותמליץ על המשך בירור ע"י בדיקות ההדמיה המתאימות.

מעוניינת להתחיל מעקב שד מסודר מגיל 30, או שהבחנת בגוש או בשינוי בשד בכל גיל? ניתן לקבוע פגישת ייעוץ ובדיקה אצל ד"ר לורן להב, להערכת הסיכון האישי ולהתאמת תוכנית המעקב והבירור.

שאלות ותשובות

האם סרטן השד הוא מחלה גנטית?

ישנם מקרים של סרטן השד שנגרמים כתוצאה ממוטציה בגנים מסוימים. עם זאת, רוב מקרי הסרטן באוכלוסייה אינם נגרמים עקב שינויים גנטיים מולדים, כלומר הם אינם תורשתיים. רק ב 5-10% קיים רקע גנטי תורשתי גנטי מולד שמקורו מאחד ההורים המגביר את הסיכון לחלות בסרטן מסוגים מסוימים.

בדיקת שד קלינית אינה מהווה בדיקה לסקירה לגילוי סרטן השד . מספר מחקרים הוכיחו שבדיקת שד עצמית אינה תורמת לאבחון מוקדם של סרטן השד בנשים בסיכון רגיל.

מפגש עם כירורגית השד מורכב מ 3 חלקים: תשאול בעל פה, בדיקת השד ושלב הסיכום והמלצות להמשך.

מבנה שד סמיך או צפוף נפוץ בעיקר בקרב נשים צעירות, והוא מעיד על כך שהרכיב הפיברוגלנדולרי (המורכב מאוניות השד וממבנים מייצרי חלב) דומיננטי יותר מרקמת השומן. עם השנים, הרכב השד משתנה – כמות השומן עולה, בעוד שרקמת הבלוטות פוחתת. בקרב נשים רבות, הרכיב הפיברוגלנדולרי נותר דומיננטי גם בגיל מאוחר יותר, מה שגורם לשד להיראות סמיך או צפוף בבדיקת ממוגרפיה. במצבים כאלה, יעילות הממוגרפיה עלולה להיפגע, שכן רקמה סמיכה מקשה על זיהוי גושים קטנים. במקרים אלו, מקובל להוסיף בדיקת אולטרסונוגרפיה (אולטרסאונד) על מנת לשפר את רגישות הבירור ולהבטיח גילוי מוקדם ככל האפשר. 

ממש לא. כ-80% מהגושים שאישה ממששת בשד הם שפירים (כמו פיברואדנומה או ציסטות). עם זאת, חובה להגיע לבדיקה אצל כירורגית שד כדי לאבחן בוודאות את טיב הגוש ולשלול בעיות חמורות.
מומלץ לבצע הערכת סיכון ראשונית לסרטן השד כבר בגיל צעיר, רצוי עד גיל 25, כדי לזהות נשים הזקוקות למעקב מותאם. מגיל 30 ניתן לשקול בדיקת שד גופנית אחת לשנה אצל רופא המיומן. המפגש מאפשר לבדוק את השדיים, להעריך גורמי סיכון ולהתאים את המשך המעקב ובדיקות ההדמיה לצורך האישי.
לא. בדיקת שד עצמית תורמת למודעות הגוף שלך, אך היא אינה מהווה בדיקת סקר רפואית ואינה מזהה גידולים קטנים בשלביהם הראשונים. לכן היא אינה מחליפה בדיקה קלינית והדמיה.
הממוגרפיה כרוכה בלחץ קל ומקומי על השד בזמן הצילום כדי להבטיח תמונה מדויקת וברורה. הבדיקה קצרה מאוד ואינה אמורה לגרום לכאב בלתי נסבל.
בהחלט כן. כפי שאני רואה לא מעט פעמים בקליניקה (כמו במקרים של נשים המופנות לבדיקות לפני טיפולי פוריות או במסגרת מעקב שגרתי), גילוי מוקדם מציל חיים גם בהיעדר תסמינים או גורמי סיכון ידועים.

כירורגית שד מומחית בעלת ניסיון קליני נרחב מיומנת במישוש דקויות ברקמת השד, בהערכת סיכונים מדויקת ובהפניה מדויקת לפרוטוקולי ההדמיה המתקדמים ביותר המותאמים אישית למטופלת.

אני מזמינה אותך ליצור עמי קשר ישירות דרך עמוד יצירת קשר באתר, להשאיר פרטים בטופס הייעודי או ליצור קשר בוואטסאפ, ונציג מטעמי יחזור אליך בהקדם לתיאום פגישה מקצועית ואישית.